עבדתי עם שני במשך שמונה חודשים בראיסה בשוק הפשפשים, שני הייתה הבחורה הראשונה שהכרתי מהעבודה, היא עשתה לי את ההתלמדות הראשונה, וכבר לאחר המשמרת תיאמנו משמרות שנעשה ביחד. יצא לי לעשות הרבה משמרות עם שני אבל זכורה לי שתיים ספציפיות, אחת היא שבאמצע הלילה אחרי ששתינו אירחנו ביחד באו קבוצות ממש גדולות של אנשים, אני הייתי מותשת בגלל כל היום אבל שני מהר התלהבה וישר עברה למלצר, לא הבנתי איך היא ככ נמרצת ושמחה, פשוט בין קבוצת עובדים ממורמרים שני עבדה עם חיוך והקסימה את כולם מסביבנו קיבלה אינספור מחמאות מהיושבים במסעדה, ביוסף בסוף היום רק הכלתי מולה שאני מתקשה עם החזרה לבדי אז הציעה להחזיר אותי, והקפיצה אותי הביתה, וגם בנסיעה לא הפסיקה לרקוד. המשמרת השניה שזכורה לי היא שבאמצע המשמרת באה לקוחה שהכירה את אחד הברמנים שיצא עם מארחת אחרת בשם שני, אותה לקוחה באה לשני לוק (לא אותה השני) והתחילה לספר לה על איך שגנבה את לבר שלה והשפילה אותה מול השולחן שישבה בו, לאחר שדיברנו אני ושני והסברתי לה את הסיטואציה, במקום להרגיש רע או טינה לאותה הבחורה, באה אליה ועשתה איתה שיחה, אינה צריכה לקחת לחיבה אף דבר שבחור עושה, והיה אכפת לה מאותה הבחורה, וזה היה דבר לא בנאלי בשום צורה. משתי המשמרות האלו בשבילי שני הייתה יצור מיוחד וקסום, שמפיץ אור לכל מקום, ותמיד שאפתי ואשאף לפעול כמו ששני הייתה פועלת