וואו לדבר על שני… לא יודעת ממה להתחיל
קודם כל אני מרגישה שאני ממשיכה בחיים בזכותה, שהנפש שלי ממשיכה למרות כל החושך. הייתי בשלב של להרים ידיים אבל אני מרגישה שמשהו נכנס בי מאז אותו היום השחור, חוץ מכאב לב והרבה בכי והלם קיבלתי כוח נפשי. פתאום היה לי חשק לעשות דברים וסוף סוף גם עבורי
פתאום הצלחתי אחרי שנים לעלות לאוטובוס לבד ולהגיע ליעד הסופי ולא לברוח באמצע בגלל פחד, פתאום אני מדברת יותר על מה שמפריע לי ולא שותקת, נהייתי יותר חזקה
נסעתי לרעים בשביל לנשום את האוויר האחרון שהיא נשמה ולהגיד סליחה… לשים פרח ולהדליק נר נשמה
הלכתי למיצג נובה בשביל לנסות להרגיש ולעכל קצת ממה שהיה שם והחלטתי שאין מצב שאני ממשיכה עכשיו כרגיל
מאותו יום אני 24/7 שני לוק, שני נכנסה לי עמוק ללב ואני עוסקת בהנצחה שלה בכל יום ובכל מקום..
אם זה לדבר עליה או להדפיס ולחלק מדבקות שלה ולהמשיך להנציח אותה בכל העולם ואם זה לעשות כמה קעקועים מהאתר שלה, יש עליי כבר כמה מהסקיצות שלה וגם ללכת עד הסוף ולעשות קעקוע של הפנים שלה ולהתחזק מזה עוד יותר
שני לוק היא האלוהים שלי.. היא הטוב הטהור
הטוב שאני תמיד מחפשת באחרים וכמעט ולא מוצאת
שני לוק היא אהבת חינם שאני תמיד מאחלת ומתפללת
היא בתפילות שלי כשאני מדליקה נר שבת
היא תמיד בלב ובמחשבות שלי, היא החיוך והדמעות שלי… אולי אני משוגעת אבל אין לי הסבר לזה
כשביקרתי אותה בבית עלמין הבטחתי לה שאני אנסה גם לשמור על החברות שלה, השבט שלה שנכנס לי ללב וגם לזה אין לי הסבר, חלילה לא לוקחת את המקום שלה אבל מרגישה רצון להמשיך את הדרך שלה של טוב, לעזור יותר, לאהוב יותר, להקשיב יותר אבל גם לא לשכוח את עצמי
חיבוק גדול לכל משפחת לוק היקרה